עדכונים אחרונים

השתתפות חסרת תקדים בוועידה השנתית של א.ב.א 2016

הועידה השנתית של א.ב.א התקיימה בין התאריכים 15-18 בפברואר 2016

השתתפות חסרת תקדים בוועידה השנתית של א.ב.א

מאות מנהלים ועובדים במוסדות האשפוז ובבתי הדיור המוגן השתתפו בוועידה השנתית של א.ב.א ונטלו חלק בדיונים הסוערים.

רוני עוזרי יו"ר א.ב.א לנציג משרד הבריאות:

"הבעיה שלנו  היא שאין היום מי שירחץ את הקשישים אין מי שיחליף לקשישים,

אין מי שיאכיל את הקשישים"

 "אני מרגיש שנהיה בוועדת החקירה הבאה עוד 10-15 שנה, ובה נשאל איפה הייתם ולמה הזקן

 הסיעודי נמצא בפרוזדור, או מוזנח בבית כי אין מיטות"

בין המשתתפים הרבים:  חה"כ: דוד אמסלם יו"ר ועדת הפנים בכנסת, חה"כ נורית קורן סגנית יו"ר הכנסת;  חה"כ אלי כהן- יו"ר ועדת הרפורמות  בכנסת; חה"כ איציק שמולי - יו"ר משותף של שדולת הגמלאים בכנסת, השופט בדימוס אמנון סטרשנוב ועוד

הוועידה  השנתית של א.ב.א - אגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל, תחת הכותרת "העולם שייך לותיקים", נערכה כבכל שנה במלון דן אילת. בנוכחות חסרת תקדים התנהלו פאנלים סוערים שעסקו בין היתר בהתמודדות עם המחסור בכוח אדם לטיפול במבוגרים, החלת פרוגרמה 2016, ורגולציה על הדיור המוגן. עוד שמעו המשתתפים הרצאות מקצועיות על האתגרים הרבים הניצבים בתחום הזקנה.

הועידה אורגנה על-ידי שמעון אלנברג מרכז הכנס ויפעת יפלח מנהלת הפרוייקטים.בא.ב.א.

בישיבה מיוחדת יו"ר הועדות, ויועצי א.ב.א נתנו סקירה מקיפה על פעילותם, בהנחיית מזכיר א.ב.א, משה טולדו.

רו"ח יאיר אסרף סמנכ"ל תכנון, תקצוב, ותמחור, במשרד הבריאות הרצה על: "אסטרטגיית מערכת הבריאות לאן", נתן סקירה על האשפוז הסיעודי הפרטי, מול הציבורי בישראל, בהשוואה למדינות ה – OECD. בין היתר סיפר על הערכות של משרד הבריאות לכך. לדבריו, המערכת עוברת ממצב של כיבוי שריפות לבניה של המערכת, שבו מתייחסת לאתגר של הזדקנות האוכלוסייה. השר ליצמן מוביל את הרפורמה במערכת הבריאות וצריך להבין שהרפורמה היא אדירה, והאתגר הוא אדיר. בהתאם להסכם הקואליציוני, הרפורמה תכנס לתוקפה ב – 1.1.17 ותעבור.  אסרף סיפר על חידושים הצפויים במערכת הבריאות, סיפר כי תוך שנה מהיום, מי שירצה ללכת למיון יכנס לאפליקצייה בדומה ל- וייז, שתנחה אותו לאיזה מיון ללכת, וכמה זמן ייקח לו להגיע. עוד סיפר כי משרד הבריאות מקדם אשפוז וירטואלי, בבית המטופל, כך שלאחר 3 ימים יועבר לבית המטופל עם הטכנולוגיה המתאימה, ובכך יפונו מיטות אשפוז.

בפאנל סוער בנושא: "הדיור המוגן רווחה והאשפוז הסיעודי לאן?" אמר רוני עוזרי כי התמונה שנתן נציג משרד הבריאות יאיר אסרף ורודה מידי, ואינה מראה את המחסור הגדול במטפלים, וכי הוא לא רואה פתרון לכך שאנשים ירצו בכלל להקים מחלקה סיעודית. זאת משום שאין החזר השקעה גם אם היזם יכסה את העלות, ויפוצה. מעבר לכך, אנחנו מכירים את הנתונים על העלייה בתוחלת החיים מה – OECD, וועדת שטסמן, שצפי גידול האוכלוסייה הוא פראי, בעיקר אוכלוסיית המבוגרים שאמורה להכפיל את עצמה. בפנותו לאסרף אמר, בטווחים האלה, אני מרגיש שעוד נהיה בוועדת החקירה הבאה שתהיה עוד 10-15 שנה, ושבו נשאל לשאלה איפה היכן הייתם ולמה הזקן הסיעוד נמצא בפרוזדור, או מוזנח בבית כי אין מיטות. ביחס למחסור במטפלים אמר רוני עוזרי כי: הבעיה שלנו  היא שאין היום מי שירחץ את הקשישים אין מי שיחליף לקשישים, אין מי שיאכיל את הקשישים.  אריה רוטשטיין ראש ועדות א.ב.א לדיור מוגן, וכוח אדם אמר בעניין המחסור בכוח אדם: כי א.ב.א ניסו להגיע לאוכלוסיות מגוונות  שחשבנו שיתאימו להיות מטפלים סיעודיים, ובכלל זה לאוכלוסייה הבדואית, האתיופית, הערבית. עשינו עם אשל קורסים בנושא, העלינו את השכר לשעה, ולא הסתייע. לפיכך הבנו שאין פתרון אחר, זולת העסקת עובדים זרים לבתי אבות סיעודיים.

אורנה בר מנהלת הקרן לקידום תכניות הסיעוד, במוסד לביטוח לאומי אמרה בקשר לפרוגרמה של משרד הבריאות כי היא מרגישה שהביטוח הלאומי נשאר הגורם היחידי שמסייע במקצת בנושא שיפור התשתיות. "החשש שלי הוא מלחזור למה שהיה בסוף שנות ה – 80, שפשוט לא היו מיטות. וכדי לאכלס מיטה חיכית שנתיים". אסור לנו לחזור

לזה. צריך לעשות את כל השקלולים, ודוחות אחרים שיראו לנו שכל מי שרוצה מיטה, שיהיה לו מיטה. אני מעדיפה שלא יהיה ברז או כיור בחדר, אבל תהיה מיטה ומה שקורה כרגע במעט סיוע שאנחנו נותנים, הפרוגרמה משתנה מידי יום. תוך כדי עשיה. התקצוב הוא אחד. תקציב הקרן  יכול לסייע ל - 3-4 מוסדות בשנה.

ידידיה צוריאל יו"ר הועדה לטיפול בתשושים בא.ב.א אמר כי ואנחנו חוששים מהמצב שבתי אבות יהיו תחת פיקוח ואחריות של קופת חולים. המחיר היום בבתי אבות יותר טוב מהעבר, ואנחנו חוששים שהנושא יגיע לקופות החולים, שלהם אינטרסים נוספים שהם כלכליים. בשלב הזה משרד הבריאות מבקש כל הזמן דרישות נוספות, ואנחנו בדיאלוג איתם. מול קופת חולים, אנחנו דורשים שתהיה שקיפות מבחינת עדכוני התעריפים, ומבקשים למצוא את האיזון מולם, ובכלל זה, איך ממיינים מיהו סיעודי, מי בבית אבות, ומי יישאר בבית. אי אפשר להשאיר להם את ההחלטה.

חה"כ דוד אמסלם אמר כי: הרבה פעמים מדינת ישראל מחוקקת חוק, ואתה תשלם את המחיר. אם אתה מחוקק חוק, בנושא בריאות יש תג מחיר לכל דבר. אם מדינת ישראל משרד הבריאות מחוקק תקנון, אז באותה נשימה, שימשיך לישיבת משנה שבה ידונו מהיכן מאיפה מביאים את הכסף. זו הטענה הבסיסית לגבי כל נושא. מדובר כאן באנשים קשישים, מבוגרים ובסוף כולנו נהיה קשישים, במקרה הטוב. כל אחד בסוף מגיע להיות קשיש ויש אחריות קולקטיבית.  נושא הקשישים צריך לקבל איזשהו מפנה. למשל אין  תכנית אב בנושא דיור לקשישים בבתי אבות. אם יש תקנות של משרד הבריאות, נא לתקצב אותם בהתאם ולא להשאיר אותם. בנושא מצוקת כוח האדם למוסדות סיעודיים אמר כי הוא יזום בהקדם דיון בנושא כדי לשמוע את משרד הבריאות. אנחנו רוצים להביא את כל הגורמים כולל נציגים ממשרד הפנים, שיסבירו למה לא פותרים את הנושא הזה. עו"ד אילן בומבך סיפר שבימים הקרובים תוגש עתירה בשם א.ב.א בנושא שילוב עובדים זרים כמטפלים בבתי אבות סיעודיים.

רוני עוזרי התייחס לנושא הדיור המוגן והטיפול הסיעודי, ואמר ביחס לדיור המוגן כי מדובר בענף שצמח בכוחות עצמו בצורה מטאורית ותחרותית,ענף שתרם ודחף את רמת השירות בכלל לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים. נחקק חוק הדיור המוגן שלטעמי הוא היה צריך להיחקק משתי סיבות בלבד. להבטיח לאזרח הוותיק שלחוזה שחתם יהיה רגולטור שיהיה המטריה שלו, ולדאוג לו שלא ירגיש דקה אחת שבוי במערכת. ובנושא הפיקדונות חשוב למצוא מערך להבטחת הפיקדונות. בהמשך לכך, קיבלנו חוק מלא בסעיפים מיותרים, בזבוזי ניירות, בזבוזי פקידות. חוק שבו כל דבר צריך לדווח. אני חושש שנגיע למצב שבמקום לטפל בדיירים, נטפל בניירת ובפקידות. בפנותו לנציגי מקבלי ההחלטות אמר עוזרי: מדובר בענף צומח ומתקדם. אנא מכם, אל תחדרו לדברים שלא צריך לחדור. נלחמנו בשיניים שיהיה מנגנון. אנא מכם אל תחפשו עבודה לפקידים. אם למשל מישהו נפל, או סבל מאלימות, יש ממונים, יש משטרה, לא לעשות מאתנו כאלה קטנים, כי ברגע שעושים מאתנו קטנים, הראש לנו מצטמצם. התקנות עושות מאתנו קטנים. אני טוען שיש פה ראיה ממשלתית, שלא תמיד מבינה מה יש בתוך המערכת. גלית מבורך – מנהלת השירות לאזרחים ותיקים, אמרה בתשובה כי שנים רבות הדיור המוגן התנהל ללא רגולציה. עכשיו הרגולציה הולכת להיכנס לבתים האלה וחלק מזה זה למלא ניירת. כרגע יש חוק ואין מה לעשות, אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.

חה"כ נורית קורן סיפרה בהרצאתה על היוזמה שלה להצעת החוק בנושא הבטוחות לדיור המוגן, ושמעה את דבריהם של מנהלי בתי דיור מוגן ששיתפו עם רחשי לבם בנושא. חה"כ  אלי כהן  הרצה על "כלכלת ישראל שנת 2016, והשלכותיה על הגיל השלישי". בדבריו, אמר כי במסגרת פתרון משבר הדיור יש לחשוב ולעודד בניה של בתים לגיל הזהב, ולקדם בניה של בתי אבות. זה ישרת את האינטרסים של אלה שיעברו לאחר מכן לבתים שלהם שיתפנו. חה"כ איציק שמולי הרצה על "הגמלאים והביטוח לאשפוז הסיעודי". לדבריו, הדרישה שלנו לטווח הארוך היא דרישה לביטוח

סיעודי ממלכתי. זה הפתרון. ברב שיח בנושא "הגיל השלישי בעיני החברה והממשלות בישראל"  אמר חיים יבין כי: מה שהמדינה עשתה ברשות השידור זה לא פחות מפשע. במקרה הטוב, התאגיד הזה שאמור לקום יהיה בדיוק כמו הרשות. רבקה מיכאלי ציינה כי מתחילה התעניינות פוליטית בקשישים, כי הם אמנם הולכים לאט לאט אבל בסוף מגיעים לקלפי ומצביעים. עוד סיפרה כי:  39 שנים הייתי במוסד (רשות השידור), ובשנה אחת של עבודה מחוץ לרשות הרווחתי כסף שווה ערך לכל הפנסיה שעשיתי בכל 39 שנותיי ברשות.